אוג 25

מאמר נוסף שכתבתי ל-TheMarker. הסבר במאמר הראשון.
כל המאמרים שנכתבו ל-TheMarker זמינים בקטגוריה משלהם.

.

מיקרוסופט? מקרוסופט!

(פורסם ב-17/12/2000. קישור לפרסום המקורי, שם יש גם תגובות)
.

אזהרת הרווח האחרונה של מיקרוסופט מחייבת אותנו לבחינה מחודשת של שוק ה-PC, בייחוד בעידן האינטרנט, דרך השחקן המרכזי בו.
אם הענק הג'ינג'י מרדמונד מתחיל לצלוע, כדאי לנו לבדוק לו את הסוליות.

דרך אגב, הבחירה של מנהל הכספים כמציג הדו"ח החריג כל כך היא מעניינת.
האם היו"ר והמנכ"ל מציגים רק הצלחות ומוצרים חדשים? או שמיקרוסופט רצתה להקטין בחשיבות הדו"ח על ידי שליחת דרג ב' לתת הסברים?

.
סוף המירוץ?

ההסבר המרכזי של מיקרוסופט הוא האטה עולמית בתחום ההוצאות של פרטים וחברות בתחום ה-PC.

ההנחה הרווחת בשוק היא שנמאס ממירוץ השדרוג הבלתי פוסק.
אגב, הנחה זו כבר מתרוצצת כמה שנים ללא עדויות בשטח.

יש איזו סימביוזה שיווקית בין יצרני החומרה ליצרני התוכנה.
סימביוזה הגורמת למוצרי החומרה והתוכנה לרוץ זה בעקבות זה במירוץ של יותר גדול ויותר חזק.

המעגל של "יותר כוח מעבד, יותר זכרון, יותר נפח דיסק, יותר בזול" איפשר (גרר?) ליצרני התוכנה לנפח את התוכנות ומערכות ההפעלה לנפחים גדלים והולכים.
התוכנות השמינו?- צריך "יותר כוח מעבד, יותר זכרון, יותר נפח דיסק, יותר בזול" וחוזר חלילה.

זוכרים את הימים בראשית ה-MAC וה-PC, שתוכנות היו דורשות מספר מגות להתקנה וכמה KB בזכרון?
לא זוכרים? זה בסדר, אני מבין. ההתקנה של "אופיס 2000‏" ‏ עוד לא נגמרה. בסדר. תתרכזו בהתקדמות הקו הכחול.

למה קיים המירוץ הזה?
• יותר פונקציות ואפשרויות מאפשרות את התאמת התוכנה למגוון רחב יותר של לקוחות, ובכך למכור יותר, תחת שמות מותג מועטים יותר.
• רשימה ארוכה יותר של אפשרויות מוכרת יותר טוב. הלקוח קונה יותר סימני "וי" לעומת מוצרים אחרים תמורת כספו. הוא קונה את הפוטנציאל לשימוש. יש לו חופש בחירה.

אני בטוח שמעל ל-90% מהמשתמשים אינם משתמשים ביותר מ-20% מהאפשרויות במוצרים מסוג "אופיס" כי:
• אין להם צורך בפונקציות רבות, ולכן הם לא משתמשים בהן.
• הם לא למדו (ואולי גם לא רוצים / מפחדים ללמוד) את התוכנה, ולכן גם לא מנצלים את כל יכולותיה.

מניסיוני בעבודה בארגונים, אף אחד לא עושה בדיקות יעילות לאחר הרכישה. כמה זמן משתמש כל עובד בתוכנות השונות? באילו חלקים הוא משתמש בכל תוכנה? האם הוא מכיר את התוכנה? האם הוא עושה בה שימוש נכון? האם הארגון מרוויח, בסופו של דבר, משדרוגים?

כנראה שיותר חברות מתחילות להדק תקציבים ובהתאמה לשאול את השאלות האלו, בכדי לנצל טוב יותר את אשר כבר קיים ברשותן.
שדרוג כבר הוכיח שאינו מילת קסם לפתרון בעיות המחשוב של הארגון.

שיווק, שיווק, שיווק

רוב המחשבים האישיים בעולם מריצים מערכות הפעלה של מיקרוסופט, ובדרך כלל גם את אופיס. נקודה.

מיקרוסופט הוכיחה לעולם שלא חשובה הטכנולוגיה, חשוב השיווק.
טכנולוגיה טובה ללא שיווק טוב לא תגיע רחוק. טכנולוגיה בינונית עם שיווק מצוין תגיע מאוד רחוק.
היא הייתה הראשונה לנסות (ולהצליח) לפנות לשוק הביתי והעסקי הבינוני-קטן ללא התנשאות, תוך שיפור טכנולוגי מתמיד (כן, בפירוש. תשוו בין חלונות 3.11 מול 98 ובין NT 3.51 מול "חלונות 2000‏") ובמחירים סבירים (לפחות לשוק העסקי).
נכון, אפל היתה שם קודם, אבל היא התרכזה בלהיות אליטיסטית ומתנשאת, ולא עסקה בשיווק להמונים.

לזכותה של מיקרוסופט ייאמר שהיא עשתה בישראל (ובמדינות רבות בעולם) דבר חשוב שעזר לה לכבוש את השוק בצורה בלעדית – התאמה של התוכנות לשפה המקומית.
היא הוסיפה תמיכה בעברית, כולל תרגום הממשקים של מערכות ההפעלה והיישומים המשרדיים.
מצב זה לא נתן בידי הלקוחות בישראל (ובארצות רבות בעולם) אופציות מתחרות אחרות, בעיקר בתחום המחשוב הביתי.
מיקרוסופט גם דאגה לטפח כלי פיתוח שיתמכו במערכות ההפעלה שלה, ואף יזמה טכנולוגיות חדשות. היכולת שלה לטפח רשת של חברות, בתי תוכנה ומפתחים סביב הטכנולוגיות שלה נתנה לה אפשרות להציג עצמה כפלטפורמה מועדפת המעניקה ללקוחותיה מגוון והיצע עשירים למגוון מטלות, שאינם דווקא מבית מיקרוסופט.
בכך היא הצטיירה גם כ"תומכת" המעניקה פרנסה לשוק התוכנה, וגם כ"דמוקרטית" אשר אינה סוגרת עצמה בבלעדיות הקושרת את לקוחות אליה (בסגנון IBM) ומאפשר חופש בחירה ללקוחות.

המשפט של משרד המשפטים האמריקאי מול מיקרוסופט הוא רק בבחינת דגדוג. הטיעונים המועלים במשפט יכולים להתאים באותה הקלות גם לאורקל וסאן. לחץ עסקי והתניות שונות היו מאז ומעולם. פשוט חברות אלו לא רכשו להן מספיקות אויבים. עדיין.

מיקרוסופט היא כבר תופעה כלל עולמית, שקשה מאוד יהיה לעצור אותה רק בארה"ב. יפצלו אותה?- יופי, מדוזה – תקבלו שתיים במקום אחת.

המעניין הוא שהטיעון של אנשי היוניקס והלינוקס שהתוכנות שלהם נותנות את הכוח למשתמשים (כי התוכנה חינם וניתן לערוך בה שינויים) היא טענה קצרת רואי המגיעה עד לקצה מעבדת המחשבים.
יוניקס נותנת כוח למספר מצומצם של אנשים בעלי ידע מוקדם ויחסית גבוה בתחום המחשבים.
מיקרוסופט היא הראשונה שגרמה לתוכנות מחשב להיות מוצר צריכה.
היא נתנה למשתמשים רבים בעולם את היכולת להשתמש במחשב בצורה קלה, ידידותית, עם ריבוי שפות והרבה תוכנות צד ג' לבחירה. משתמשים אלו אינם בהכרח תמיד אנשים מתוחכמים או מלומדים במיוחד.
זה מתן כוח אמיתי. מיקרוסופט העניקה להם את האפשרות לאורייניות של המאה העשרים ואחת – שימוש במחשב.

בימים אלו, שמיקרוסופט מותקפת מכל כיוון – זה לא נעים להגיד את כל הדברים הללו – אבל הן עובדות שחייבים לעמוד בפניהן, ואי אפשר לקחת אותן ממיקרוסופט.

הפינגווין קופץ מהחלון?

עולם היוניקס תמיד הסתכל על מיקרוסופט ואפל בזלזול מהול בחמלה (ושוב – מתנשא) בידיעה שהוא היה קודם והוא זה שמניע את גרעין עולם העסקים העולמי ביחד עם המיינפריים.
יוניקס הוא מערכת ההפעלה של ה"מבינים", ה"גיקים" – מקצועני המחשב, הפריקים ואנשי המדע – שלהם הלימוד והאתגר הם דרך חיים ולא מטלה מעצבנת בדרך לביצוע המשימה.
למה להתעסק בקטנות כמו משתמשים ביתיים ומזכירות משרדיות?

עולם זה מאז ומעולם נע בין שני קצוות:
בקצה התחתון קיימות תוכנות חינם עם הרבה סוגים ועוצמה, אך מאוד לא ידידותיות, וללא גוף מרכזי לקידומן – ובקצה השני תוכנות (ולעתים גם חומרות תואמות) קצה עליון, של החברות הממוסדות (IBM, HP, SUN) – במחירים מסמרי שיער המיועדים לחברות הגדולות.

באמצע היה ואקום, לא היה יוניקס להמונים. ידידותי, קל לתפעול, עם ריבוי שפות, עם "אבא" הכולל הדרכה ותמיכה.

לינוקס היא הניסיון הראשון בעולם היוניקס לעשות את מה שמיקרוסופט עשתה לעולם התוכנה להמונים.
כבר כיום שותפות עסקיות של מיקרוסופט מאפשרות לרוכשים לקנות שרתים ולעיתים גם מחשבים ביתיים עם לינוקס, וכך גם יצרני תוכנות צד ג'.

המעניין הוא שאף אחת מחברות היוניקס המסחרי הותיקות (שהוזכרו לעיל) לא אימצה את לינוקס עד לכדי יצירת גרסה משלה (כמו שעשו בשביל שוק הלקוחות הגדולים), בכדי להתמודד מול מיקרוסופט עם גב חזק של חברה בעלת מוניטין ויכולת.
הנקודה היא שהחברות האלו כנראה אף פעם לא באמת רצו ל"ללכלך" את הידיים בשיווק מערכת הפעלה ויישומים להמונים, תוך תיאום בלתי פוסק עם יצרני חומרה ותוכנה אחרים.
נוח להם ליצור את המוצרים הייחודים להן, בשליטתן המלאה, ולזרוק בוץ על מיקרוסופט.
IBM היתה היחידה שהעזה וניסתה פעם עם OS/2 (שמשום מה היא מסרבת להרוג או לקדם) ונכוותה. היא אולי היחידה שיש סיכוי שתנסה לקדם לינוקס להמונים – גם כי היא לא ממש מחויבת למיקרוסופט, ואולי גם בכדי להחזיר לה על הבגידה בברית ה-OS/2. מה שנקרא "רוצים, אבל פוחדים".

וכאשר הגדולים שותקים, הקטנים מנסים.
מספר מפיצים ומפתחים החלו למלא את הואקום של החברות הגדולות על ידי נטילת תפקיד מרכזי יותר בקידום הלינוקס על ידי פיתוח גרסאות ממותגות שלה.
המיתוג עובר גם לתחומים שמעבר לכוסות וחולצות – יש אפילו כרטיס אשראי של לינוקס…

מצד החומרה הצליחה לינוקס למשוך יצרנים לא מעטים, ובתוכם גם יצרנים עולמיים כמו Compaq, HP, DELL, אם כי אלו לא ממש לוקחים סיכון ומתרכזים בעיקר בתחום השרתים.

יש כאן תהליך מעניין (ביחס למוצרים ממותגים למכירה):
מיקרוסופט התחילה את דרכה "למטה" במחשוב האישי להמונים, ומפלסת את דרכה "למעלה", למשאבי המחשוב של החברות הגדולות דרך שרתי "חלונות 2000‏".
לעומתה, יוניקס התחילה מ"למעלה" וכעת מנסה את דרכה "למטה", אם כי ללא יד מכוונת מרכזית ומשאבים מספיקים.

לדעתי לינוקס תצליח להתרומם ולהוות תחרות למיקרוסופט רק אם חברה עולמית תתמוך בה בכל הכוח, ותשקיע בה בשיטות של מיקרוסופט, כפי שהוזכרו לעיל, בכדי ליצור מסה קריטית בשוק.

האם ניפול ברשת?

אסטרטגית ה-NET‏. היא הדבר המעניין ביותר שקורה במיקרוסופט כיום.

מיקרוסופט, שהייתה מחלוצות המחשוב האישי ו"כוח לאנשים", מתחילה בסיבוב של 180 מעלות חזרה למודל המחשוב המרכזי של ימי המיינפריים, אבל דרך האינטרנט.
מיקרוסופט למעשה מקיימת כעת את מה שסאן אמרה מזמן: הרשת היא המחשב, בשילוב עם מודל ה-ASP – רק שהיא עושה זאת בדרכה שלה.

הטענה המרכזית באסטרטגית ה-NET היא כזו:
עיקר התוכנה והמידע יהיה על שרתים באינטרנט / אינטראנט, והמשתמש יגיע אליהם דרך דפדפן.

היתרונות ללקוח:
• יש צורך רק במערכת הפעלה מינימלית בכדי לבצע תקשורת לאינטרנט ולהפעיל דפדפן (ובהתאמה – חומרה מינימלית ופשוטה).
• הלקוח אינו צריך לתחזק חומרה ומערכת הפעלה מסובכות ויקרות בצד שלו.
• השדרוגים נעשים באחריות נותן השירות.
• מתקיימת יכולת להשכיר תוכנה לזמן נתון ו / או שימוש בפונקציות נדרשות בלבד.
• התחברות לשימוש מכל מקום מחובר בעולם, בכל זמן.

היתרונות לארגונים:
• השדרוג הוא רק בשרת, אין צורך בהפצת תוכנה.
• ניתן לתחזק ולרכוש חומרה חלשה יחסית, אשר תפעיל מערכת הפעלה מינימלית.
• ניתן לתחזק כמה גרסאות לכל תוכנה, כל אחת בקישור שונה (URL).
• שליטה מלאה בממשק ובתוכנות שהעובד מקבל.
• יכולת השכרת תוכנה, כנזכר לעיל.
• חיבור כל התקן תומך IP ודפדפן (ניידים, PDA) לשימוש בתוכנה.

מודל זה הינו תחילתה של אפשרות לסיום המחשוב האישי, כפי שהוא מוכר לנו כיום.

ראשית, כבר כיום, משמשת רשת האינטרנט כערוץ הפצה חלופי לרשת ההפצה הפיזית של מערך המפיצים והמשווקים.
ביצוע DOWNLOAD הוא מהיר, ישיר ויעיל. פערי התיווך נחסכים (בעיקר מהיצרן, פחות מהצרכן).
כל מה שניתן להמרה לפורמט דיגיטלי בנפח סביר – אין שום סיבה שייארז בצורה פיזית, ויעבור ידיים רבות על פני העולם – כאשר הוא הרכישה יכולה להתבצע תוך דקות, והמשלוח תוך שעות.

אסטרטגית ה-NET מסמנת את השלב הבא:
מיקרוסופט למעשה תוכל להגיד לנו – אין יותר אופיס אישי. תכנסו לאתר שלי, תרשמו, תשלמו ויש לכם קישור לאופיס שלכם, דרך הדפדפן.
ניסויים באופיס שכזה כבר התקיימו.

אסטרטגיה זו תלויה במידה רבה ביכולתה של מיקרוסופט לשכנע את הלקוחות הפרטיים להפקיד את המידע שבידם בידי "מישהו" באינטרנט (או רק להשתמש באינטרנט כממשק, והמידע יישמר מקומית במחשב שלהם) במקום לשמור על סביבת המחשוב האישי שלהם, במחיר רכישה יקר ותחזוקה לא פשוטה.

ארגונים מסחריים, בייחוד כאלו אשר חרדים למידע שלהם – ישתפו פעולה עם אסטרטגיה זו רק על ידי רכישת הטכנולוגיה לשימוש פנימי, ולא דרך האינטרנט.
להם יש כאן כמעט רק יתרונות.
יתרונות דומים יש גם ב-WinFrame של Citrix (ובגרסה של מיקרוסופט, Windows Terminal, שהיא גרסה מופחתת של WinFrame, תחת רישוי של Citrix), אולם מיקרוסופט לא רוצה להיות תלויה ב-Citrix, אלא להוביל דרך משלה.
Citrix מצדה לא יושבת בחיבוק ידיים, ומציעה את הטכנולוגיה שלה כפתרון ASP ‏(Application Service Provider) שכבר מוכח ועובד הלכה למעשה בארגונים רבים (ואם מיקרוסופט קנתה רישיון לשימוש, אז זו הוכחה מספיק טובה ליעילות הפתרון).

למיקרוסופט יש יכולת אדירה לקחת רעיונות של אחרים, לאחר שכבר הוכיחו עצמם כנכונים ויעילים – ולאמץ אותם לעצמה כאילו היא המציאה אותם והם היו שלה מאז ומעולם.
זה מתחיל מאפל, דרך OS/2, citrix ועד לחזון מחשב הרשת של SUN.

אסטרטגיה זו תקבע במידה רבה את עתידה של החברה, מאחר והיא פונה למעשה כנגד המקורות של מיקרוסופט עצמה – מהם התחילה ומהם שאבה את הצידוק ל"אידאולוגיה" של התוכנות שלה.
אסטרטגיה זו (ASP למעשה) היא גם תחום בתולי למדי, שלאף חברה בעולם (אולי, במידה מסוימת, למעט Citrix) אין יתרון ברור, לקוחות וטכנולוגיה – כך שניצחונה של מיקרוסופט אינו מובטח.

כמובן שכל זה לא יקרה ביום אחד, ואולי גם לא יחסל לחלוטין את עסקי התוכנות האישיות, אבל זה שינוי מדיניות יסודי ביותר.
מי שחשש ממיקרוסופט כמוכרת תוכנות בנפרד לעולם, בהחלט יפחד ממנה בתפקיד המיינפריים המרכזי של העולם.

רשימת קניות

אחד המקומות המעניינים ביותר לבחינת כיוונים עתידים של חברה הוא תחום ההשקעות והרכישות שלה.
תחום זה יכול להעיד על אחד משניים: או שהחברה רוצה לקבור משהו (או מישהו – כמו ש"מכבי תל-אביב" בכדורסל רוכשת שחקני ספסל בסגנון "תתייבש אצלי על הספסל – רק אל תקלע לי לסל") או שהיא רוצה לקנות טכנולוגיה / מוצר / פטנט מן המוכן.
שימו לב לקצב – אין חודש בלי פעילות, ובדרך כלל בכל חודש יש כמה פעילויות.

שימו לב להשקעה של ה-2 באוקטובר – מיקרוסופט משקיעה ב…קורל לצורך פעילות משותפת באסטרטגית ה-NET של מיקרוסופט. קורל היא מציקה קטנה לתחום האופיס, אשר יצרה גרסה משלה ללינוקס וגם הסבה את התוכנות המשרדיות שלה לתצורת לינוקס. האם סיפור מלכודת הדבש לאפל עומד לחזור על עצמו?

לא לחינם מיקרוסופט לא בדיוק מתקפלת מול משרד המשפטים האמריקאי. אני חושב שאנחנו לא כל כך מעריכים נכונה את הגודל והכוח של החברה זו.

פעם אמר לי מישהו: "אם אין לך מתחרה – תקים לעצמך אחד, אפילו מדומה". המשפט הזה נאמר בהקשר לתחום הסטארט-אפ, אולם נראה שזו בהחלט יכולה להיות הטעות של מיקרוסופט.
פיצול מרצון יכול להגדיל את רווחיה מצד אחד ולהציג אותה כפחות ריכוזית ומאיימת מן הצד השני.

כפי שהדברים נראים כיום – הדבר היחיד שיכול לפגוע במיקרוסופט, היא מיקרוסופט עצמה.

גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...

אוג 05

אכן, לפעמים, תמונה שווה אלף מילים.

גדלים בגיל, גדלים בגודל...

גדלים בגיל, גדלים בגודל...

גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...