ORB

אתם תאהבו אותי על הגילוי הזה.

לאחרונה המחשב שלי קצת קרס, ובמסגרת הקריסה ה-Windows Media Player המובנה ב-XP הפסיק לתמוך ברשימות נגינה של ה-MP3 שלי. כל ניסיונות התיקון העלו חרס. ובלי מוזיקה, כידוע, אין חיים.

בצר לי פניתי ל-Winamp הותיק, שאני לא מת עליו כי הממשק שלו עמוס מדי על שטח קטן מדי. כאילו היתה שם תחרות של דחיסת פיצ'רים על ראש סיכה.
בכל מקרה, תוך כדי התקנה הוא הציע לי התקנה של משהו שנקרא Winamp Remote, שמבטיח לי אפשרות לשדר את אוסף המוזיקה שלי אל הרשת. ומכיוון שאני אוהב ללכת ישר למקור, ראיתי בתחתית הדף שמדובר למעשה במיתוג של השירות של ORB Networks.

מה הרעיון, בכמה מילים: השירות, החינמי, בטח חינמי, מאפשר לכם לגשת לקבצים במחשב שלכם (מוסיקה, סרטים, שידורים ב-Streaming, תמונות, מסמכים, מה שתרצו) ולנגן/לשדר אותם מכל התקן שמתחבר לאינטרנט ויש בו דפדפן (מחשב רגיל, מחשב נייד עם חיבור קווי או אלחוטי, Media Centers) או אפילו התקנים יותר מיוחדים כמו קונסולות משחק (Xbox, wii, playstation) וטלפונים/התקנים ניידים (נוקיה, SmartPhones, Windows Mobile 5, טלפונים התומכים ב-3GP (כנראה רק דור שלישי)).
למשל, לא כפרסומת, אני לא מקבל מסלקום כסף, חבילת גלישה מהטלפונים הניידים, ללא הגבלת נפח, כמו שסלקום הציעה לאחרונה – יכולה להיות מאוד אטרקטיבית בכדי להנות משירות כזה.

תחשבו על זה – במקום לסחוב איתכם לכל מקום את הקבצים שלכם ולדאוג לנפח שנשאר, לסנכרון מתמיד ושאר ניגו'סים – אתם צריכים נפח מינימלי וחיבור לרשת – והנה אתם נהנים מכל מה שיש לכם במחשב בבית.
תחשבו מה יהיה כשיהיה לנו חיבור אלחוטי יותר מ-WiFi, עם פס יותר רחב וארוך טווח, כמו WiMax… אההמממ.

אני ניסיתי רק את נושא המוזיקה, וזה עובד ממש טוב. ניתן להקים Play Lists ולשתף אותן לכל העולם (לא מומלץ מהרבה סיבות, שהעיקרית בהן היא שאיבת כל רוחב פס ה-Upload שלכם) או לחברים שלכם שגם הצטרפו לשירות (רק מצד הלקוח, מבלי להתקין תוכנת שרת אצלם במחשב). את רשימת ההשמעה ניתן לשמוע ב-Stream או להוריד את הקבצים אליכם (כולל אפשרות לארוז אותם ב-ZIP יחיד ליתר נוחות והורדה מהירה יותר, מה שלא כ"כ רלוונטי בקבצי מולטימדיה).
ה-Stream גם תומך ב-Shuffle (ערבוב רנדומלי של סדר השירים) אם נגן המדיה שלכם תומך בכך. אין לכם נגן מדיה מותקן בהתקן ההשמעה?- אין בעיה, יש נגן פלאש מובנה שישמיע לכם את המוזיקה דרך הדפדפן (אם כי הוא פשוט למדי וללא Shuffle).
התמיכה בעברית מאוד טובה, כולל הצגת שמות השירים וחיפוש.

הממשק מאוד עשיר, אולי יותר מדי. לא מצועצע ולא APPLEי, אבל מאפשר התאמה אישית גמישה, כולל גרירה והשלכה של אובייקטים.

המגבלות האמיתיות של השירות הן חיבור לרשת (שזה הולך ומשתפר) ורוחב ה-Upload של המחשבים שלנו בבית, זו הבעיה האמיתית, כי כל מי שעושה Download או Stream מהמחשב שלכם – משתמש למעשה ברוחב ה-Upload שלכם, שכידוע, הוא לא משהו בישראל, וזה בהחלט יכול להפריע לתפקוד של המחשב שלכם.

רשימת התקנים נתמכים בצד ה-Client.

דרישות מערכת כלליות בצד המשדר (המחשב שלכם, שהוא ה-Server למעשה).

פירוט אקסטרות שהמערכת מאפשרת.

הדרכות לגיימרים על פי סוג קונסולת המשחק.

הדרכה להתקנת חיבור למצלמת רשת.

תוכנה ודרישות מערכת להתקנה על טלפונים ניידים של Nokia

.

אז איך העסק עובד?- הנה אתן לכם מדריך קצר להבנת העסק (אני עוד לומד את העסק, אז תקחו אותי בערבון מוגבל):

1. תורידו למחשב שלכם את תוכנת השרת ותתקינו אותה.

2. במסך הקוניפוגרציה של התוכנה:
א. בלשונית ה-Media: מאוד כדאי לעבור ולמחוק את הנתיבים למחשב שלכם שמופיעים שם כברירת מחדל, שלא תשתפו משהו שאתם לא רוצים שאחרים יראו. תכניסו רק נתיבים שאתם רוצים.

ב. בלשונית ה-Advanced:
– המינימום זה לאפשר את Start orb when windows starts בכדי להבטיח זמינות גבוהה (ותרו על זה אם אתם מודאגים מנושאי אבטחת מידע ורוצים להפעיל את זה ידנית רק על פי דרישה).
– האפשרות Run orb when I am not logged in מסוכנת כי היא דורשת מכן את שם המשתמש והסיסמא שלכם למחשב, בכדי שתוכל לרוץ במחשב כ-SERVICE שאינו תלוי במשתמש זה או אחר. אני ממליץ שלא להשתמש בתכונה זו, כי אני לא יודע באיזה רמה הם מאבטחים את השם והסיסמא.
– האפשרות Enable File Browser מסוכנת גם היא כי היא מאפשרת לכם, בממשק ה-WEB לעבוד עם כל מערכת הקבצים במחשב שלכם שלכם, כולל הרשתית והתקני אחסון שונים (כגון Disk on key או טלפונים ניידים וכדומה), כולל הורדה והעלאה של קבצים. יכול להיות יעיל, אבל מאוד מסוכן מבחינת אבטחת מידע.

ג. לשונית Users מאפשרת לכם להגדיר מספר משתמשי ORB על אותו מחשב. לא ניסית לראות איך זה עובד.

3. כנסו לממשק צד הלקוח, באתר החברה – https://mycast.orb.com
(זיכרו בעת הרישום שלכם למערכת שכתובת הדואל שתיתנו היא המזהה העיקרי שלכם, וכך גם של החברים שלכם שירשמו למערכת – השיתוף מתבצע על פי כתובת הדואל).
בתחילה תראו ממשק הניתן להתאמה אישית, מעין קוביות תוכן שמאפשרות לכם להקים מעין "פורטל" אישי, אבל לא זה העניין.
חשובים שני דברים: קישור Settings מצד ימין למעלה, שקובע הגדרות כלליות (שימו לב לתפריט הנגלל בתוכו המאפשרת הגדרת רכיבים שונים של המערכת) והדבר השני הוא תפריט Open Application מצד שמאל למעלה (File Browser מופיע כאן רק לצורך הדגמת המיקום שלו בצד הלקוח).

אנו נתרכז בנושא ה-Audio בלבד:

מדריך – שמות דומיין (Domain, מתחם)

שלום,

מדריך זה נועד לסייע לכל מי שרוצה להבין מה הם שמות דומיין (Domain, מתחם), בדגש על הסברים מעשיים במידה ואתם רוצים להיות בעלים, ולעשות שימוש, בשם דומיין משלכם.

מה זה "שם דומיין" (Domain Name)?
שם דומיין (Domain Name), או בעברית נכונה, שם תחום או שם מרחב (נהוג להשתמש ב"שם מתחם"), הינו זהות שמית ברשת האינטרנט.
כמו שיש לכם שם משפחה, אפשר להמשיל את שם הדומיין לשם המשפחה שלכם ברשת.


מה השימושים בשם דומיין?

שם זה מאפשר לכל מי שרוצה לקבל מכם מידע (כגון באמצעות אתר אינטרנט) או לתקשר עימכם (כגון באמצעות דואר אלקטרוני (להלן דוא"ל)) – לעשות זאת בקלות, מבלי לזכור את כתובת ה-IP שלכם (הסבר בהמשך).
שני שימושים אלו, גלישה לאתרים ומשלוח דוא"ל – הם שני השימושים הנפוצים ביותר לשימוש בשמות דומיין.

שם דומיין הוא, למשל, הכתובת (במלואה או בחלקה) אותה נדרשים להקליד בשורת הכתובת של הדפדפן, הגולשים אשר רוצים להגיע לאתר שלכם. למשל, אתם הקלדתם את הכתובת tech.caspi.org.il בכדי להגיע לבלוג זה.

כיצד בנוי שם דומיין?
ראשית, יש את השם הראשי, שם הדומיין, שבמקרה שלי הוא caspi.org.il , המשמש במקרה שלי למשלוח דוא"ל אלי וממני ולהגעה לעמוד הבית הראשי של הדומיין שלי.
שם מורכב מיחידות טקסטואליות המופרדות באמצות סימן של נקודה ( . ), כאשר הערך הימני ביותר הוא הערך הכוללני ביותר וככל שאנו מתקדמים שמאלה – הערך הופך יותר ספציפי.
למשל, במקרה שלי, אני משייך את האתר שלי לאתרים הקשורים למדינת ישראל (il), אני משייך עצמי לארגונים שאינם למטרות רווח (נגיד… org), ואני רושם את שם משפחתי.

תבניות נפוצות לשמות מתחם הן:
חברות וארגונים מסחריים: com. , לדוגמא www.microsoft.com או www.disney.com .
ארגונים ללא מטרות רווח: org. , לדוגמא, האומות המאוחדות – http://www.un.org .
ארגונים הקשורים לתפעול רשת האינטרנט (כגון ספקי אינטרנט): net. , לדוגמא http://www.att.net .
ארגונים ממשלתיים: gov. , לדוגמא http://www.kansas.gov .
ארגונים עירוניים: muni. , לדוגמא http://www.ramat-hasharon.muni.il .
ארגונים צבאיים: mil. , לדוגמא http://www.army.mil .
ארגונים חינוכיים/אקדמאים: edu. , לדוגמא http://www.ucla.edu .
ארגונים אקדמאים: ac. , ‏https://www.tau.ac.il/ .
בתי ספר (עד תיכון, כולל): k12. ,‏ http://www.amalnet.k12.il‏ .
מדינות: co.xx כאשר הטקסט xx מוחלפת בצירוף האותיות המייצג את שם המדינה, כפי ש-il מייצג את ישראל ו-uk את בריטניה.
ניתן גם להשתמש בסיומת xx מבלי להקדים לה את הערך co , ואז לרוב יש גם שימוש בשמות הנזכרים לעיל, כגון net.il. או ac.il. .
יש מגבלות לשמות דומיין, אבל לא ניכנס אליהם במסגרת פוסט זה, רק נגיד שהמערכת מספיק דינמית לקבל אורכים שונים וסבירים של שמות.
בעבר היתה הקפדה גדולה יותר על התאמה בין מהות מבקש שם הדומיין לבין שם הדומיין שהוא ביקש, ואף לא אושרו בקשות לשמות דומיין אם לא היתה התאמה, אבל נדמה שהיום כבר כמעט ולא מקפידים על כך (למשל https://july.ac/ אמור להיות אתר אקדמאי אבל הוא אתר מסחרי לנושאי מיזוג אוויר, Air Condition… אפשר להגיד שמדובר במדעי הרוח…).

שימוש מורחב בשם דומיין הוא שימוש ב- Sub Domain, שם דומיין משני, המאפשר להוסיף קידומת ספציפית לשם הדומיין, בכדי למדר תחת שם זה את התכנים התואמים לשם זה.
למשל, כתובת אתר זה, tech.caspi.org.il, מורכבת משם דומיין ראשי, caspi.org.il, ושם משנה, sub domain, בשם tech, כאשר סימן של נקודה ( . ) משמש כמפריד בין חלקי הכתובת.
בחרתי בשם Sub Domain זה בכדי להקים במסגרת שם זה בלוג אשר יתמקד בנושאי טכנולוגיה ותקשוב.
במקביל בחרתי בשם Sub Domain בשם life.caspi.org.il בכדי להקים בלוג שיתמקד בנושאים אישיים.
בצורה זו אנו יכולים להרחיב את השימוש בשם הדומיין לטובת ריבוי תכנים.
הנה גם שתי דוגמאות מסחריות – למשל, חברת "מיקרוסופט" משתמשת בשמות דומיין משניים לטובת תמיכה במוצריה (http://support.microsoft.com) או לטובת אתר המחקר שלה (http://research.microsoft.com).
אני קניתי כתובת של caspi.org.il אבל יכולתי גם לקנות שם דומיין של caspi.com או caspi.co.il, אם הם היו פנויים לרכישה ואם הייתי רוצה לרכוש אותם לשימושי.

מה זו כתובת IP?
IP הוא ראשי תיבות של Internet Protocol, פרוטוקול אינטרנט, שהוא אחד מרכיבי היסוד של רשת האינטרנט.
רכיב זה מאפשר לתת זהות ייחודית לכל מערכת (לרוב מחשבים, ולעתים ציוד רשת כגון נתבים) ברשת האינטרנט, בכדי שניתן יהיה לתקשר עימה.

כתובת IP הינה כתובת מספרית בלבד.
למשל, אתר איגוד האינטרנט הישראלי נמצא בזמן כתיבת פוסט זה, בכתובת IP של 192.115.211.11, כך שאם בדפדפן שלכם תשתמשו בכתובת זו בשורת הכתובת – תגיעו לאתר של איגוד האינטרנט הישראלי (נסו זאת: http://192.115.211.55).
רשת האינטרנט פועלת באופן מעשי רק על בסיס כתובות IP.
אולם, כפי שאתם כבר יודעים, אנו גולשים לאתרים או שולחים דוא"ל על בסיס שמות שהינם ברובם מבוססי טקסט או טקסט משולב עם מספרים ולא על בסיס מספרים בלבד. ולמה זאת?
משתי סיבות עיקריות:
1. אנו בני אנוש, ואנו משתמשים באינטרנט, ובשל הקושי שלנו לזכור כתובות שהן מספריות בלבד – יותר קל לנו לזכור שם, שלרוב הינו בעל זהות לשם של בעל האתר (אדם או ארגון).
מן הסתם, יותר קל לכם (נגיד…) לזכור http://isoc.org.il מאשר http://192.115.211.55 , וגם יהיה לכם קל יותר לשלוח דואל ל- [email protected] מאשר ל- [email protected] . לא?
2. המצב בו יש לנו שתי רמות של זהות – אחת שמית ואחת מספרית, מאפשר לנו ליצור גמישות בתפעול רשת האינטרנט.
כתובות ה-IP הינן סוג של "מקום מגורים", "כתובת", באינטרנט, והן מחולקות למרחבים רציפים, הנמצאים בבעלות ארגונים שונים, לרוב ממשלתיים או מסחריים, וגופים אלו יכולים לבצע מעין תהליך של השכרה של הכתובת לצד שלישי.
א. למשל, השרת של בלוג זה, שהינו שרת משותף למספר אתרים, נמצא בזמן כתיבת פוסט זה בכתובת IP של 74.50.8.245 . כל ניסיון להגיע לאתר מבוסס שם דומיין של caspi.org.il יגיע לכתובת IP זו.
אולם, אם תנסו להגיע באמצעות דפדפן ל- http://104.26.15.77 אתם לא תגיעו לאתר שלי אל תופנו לדף הבית של ספק האירוח של האתר שלי, חברת Lunar Pages.
זאת בגלל שרכשתי חבילת אחסון שאינה כוללת כתובת IP לשימוש האישי בלבד, אלא אחסון משותף, שבו מספר אתרים מתארחים באותה כתובת IP, וספק האירוח יודע לנתב כל בקשה לאתר האינטרנט המתאים לה, גם אם כתובת ה-IP זהה. במקרה הנ"ל גלשנו לכתובת הראשית, המשותפת, של כל האתרים המשויכים לכתובת זו, ושרת האתר לא היה יכול לשייך את הבקשה שלנו לאתר ספציפי, ולכן ביצע הפניה לאתר הראשי של ספק האירוח.
זו דוגמא לרמה אחת של גמישות וניצול משאבים טוב – כאשר אותה כתובת IP משרתת מספר שמות דומיין.

דוגמא הפוכה לדוגמא זו, אם כי ממשיכה להדגים את יעילות השיטה – היא כאשר, למשל, אתר אינטרנט בעל שם אחד, יכול להיות זמין במספר כתובות IP (המייצגות מספר שרתי WEB שונים המציגים את אותו האתר, בכדי לאפשר זמינות מקסימלית וחלוקת עומס, לטובת שרידות וביצועים טובים המאפשרים גלישה מהירה באתרים אלו).

למשל, בזמן כתיבת פוסט זה, אתר www.ynet.co.il זמין גם בכתובת http://2.18.235.16. ניסיון לגלוש ישירות באמצעות כתובות IP אלו מן הסתם לא יצלח, גם כי ייתכן ובינתיים אתר YNET עבר לעשות שימוש ככתובות שונות וגם כי מערכת ניהול האתר של YNET, אינה מאפשרת גלישה אל אתר זה באמצעות כתובות IP.

ב. דוגמא אחרת היא שאולי יום בהיר אחד ארצה לעבור לספק אירוח אחר, שמן הסתם מחזיק בבעלותו טווח כתובות IP שונה בעליל מזה של הספק הנוכחי שלי.
אם הייתי מקושר לכתובת IP ספציפית ולא לשם דומיין – הייתי נאלץ להודיע לכל מי שמגיע לאתר זה או שולח אלי דוא"ל – להתחיל לתקשר עימי באמצעות כתובת ה-IP החדשה. זה כמובן היה יוצר בעיות תקשורת ופוגע בזמינות שלי מול העולם.
השימוש בשם דומיין מאפשר לי רק לשנות הגדרות מסוימות אצל רשם שמות מתחם (יוסבר בהמשך) שאצלו רשמתי את שם הדומיין שלי, להפנות את שם הדומיין שלי להגדרות ה-IP החדשות שקיבלתי מספק האירוח החדש – ורשם שמות המתחם שלי כבר ידאג להפיץ את השינוי ברחבי האינטרנט.
דוגמא זו מציגה את היתרון השני של שילוב שמות דומיין וכתובות IP – היכולת לבצע שינויים בכתובות ה-IP בהן נעשה שימוש, מבלי לשנות את השם, שם הדומיין, המוכר לכולם, תוך שמירה על זמינות מקסימלית ומבלי שיהיה צורך להודיע לאיש על השינוי, שהינו למעשה "שקוף למשתמש".

מדוע אני צריך בכלל שם דומיין?

שלב זה נדרש רק אם אתם רוצים שהבלוג שלכם יהיה בשם דומיין משלכם.
אם כבר רכשתם שם דומיין, אתם יכולים לדלג לסעיף הבא.