ספט 29

תרגמתי כמה תוספים של וורדפרס לעברית.
אין לי בעיה לעבוד עם התוספים בוורדפרס העברי כאשר הם באנגלית, אבל כאשר חיפשתי ומצאתי תוספים שמקלים על החיים ומשפרים את ניהול הבלוג ואת השימושיות שלו לקוראים – כבר תרגמתי אותם, קודם כל לטובת עצמי, לטובת הבלוגים שלי, כי זה בכל אופן יותר נוח שהכל בעברית, אבל בהחלט גם לטובת קהילת הבלוגרים העבריים. אני רואה בתרגומים האלו תרומה שלי לקהילה.

רק בתוסף אחד עד כה הוספתי בעצמי טקסט קרדיט עצמי פומבי – Post Notification (להלן PN), המאפשר לקוראי הבלוג לעשות מנוי שישלח להם דוא"ל בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש. קיבלתי את אישור מפתח התוסף להוספת מקטע זה.
זה התוסף הכי נרחב מבחינת עבודה שנדרשה בו עד היום ויש לו ממשק מול קוראי הבלוג, ולכן החלטתי להוסיף מקטע בדף הרישום המעניק קרדיט למפתח התוסף על פיתוח התוסף ולי על התרגום. להלן המקטע:

"
מערכת מנוי הדוא"ל פועלת על בסיס התוסף Post Notification אשר נכתב על ידי Moritz (Morty) Strübe.
תרגום התוסף לעברית בוצע על ידי איתן כספי.
"

וכך זה נראה כחלק מדף הרישום המלא:

דף הרישום המלא

.
נכון שזה לא משהו שקיים בתוסף המקורי, אבל אני חושב שבעבור היכולת להשתמש בחינם בתוסף מוצלח ומתורגם, המסייע לבעל/בעלת הבלוג לשמור על קשר עם קוראיו, יכול/ה בעל/ת הבלוג לקבל קרדיט קצר וקישורים למי שטרחו על התוסף.

בכדי לעודד את השימוש בתוסף גם הוספתי למדריך שלו (הקישור לעיל) רישום וקישור לכל הבלוגים שמשתמשים בתוסף.
עד היום היו רק מקרים בודדים בהם הקרדיט הוסר על ידי בעלי אתרים מדף הרישום, וברובם לאחר שפניתי לבעלי האתרים והסברתי להם את העניין – העניין הוסדר. כיום רק אתר פרטי אחד לא השיב לפניות שלי ולכן הוא זכה להיכלל "בפינת המניאקים" במדריך התוסף, המיועדת לאלו שמתעקשים להעלים את מקטע הקרדיט.

לאחרונה שמתי לב שהתוסף מצליח ונעשה בו שימוש לא רק בבלוגים פרטיים אלא גם באתרים עסקיים ומסחריים שהם ממש לא מוגדרים כבלוגים אלא משתמשים בוורדפרס כמערכת ניהול תוכן, אבל גם בכמה בלוגים של חברות מסחריות.

שני אתרים כאלו, של חברות גדולות, HP ישראל ו-ORANGE, החלו לפרסם בלוגים מטעמם ועשו/עושים שימוש ב-PN. הם העדיפו להשתמש בטכנולוגיה אבל לא להזכיר את מקורותיה. הם הסירו את הקרדיט.
זה סיפורן של שתי חברות מסחריות שרוצות לקפוץ על עגלת הקוד החופשי אבל הרבה פחות רוצות שהלקוחות שלהן ידעו שהן משתמשות בקוד כזה. וזה לא רק לגבי, שימו לב שהן גם אפילו לא משאירות את הקרדיטים ליוצרי התבניות ואפילו אין אזכור לכך שהבלוגים מופעלים על ידי וורדפרס. רק בקוד המקור של האתר תוכלו לראות זאת.
סיפור אחד נגמר חצי-בטוב והשני לא.

נתחיל מהחצי-טוב.
HP ישראל, בסיוע חברת בלינק, פתחה אתר בלוגים טכנולוגיים בשם "טכנולוגיה לארגונים". בלינק , נכון להיום, על פי מיטב ידיעתי והבנתי, מתפעלים ו/או מייעצים לאתר זה ולבלוגים שבו.
בדף הראשי של האתר היתה תמונה גדולה של מעטפת דואר וכיתוב "לחץ כאן לקבלת עדכונים שוטפים", שהקלקה עליה מביאה אל דף הרישום של PN, רק כמובן בלי מקטע הקרדיט.

(הקליקו על התמונות להגדלה)

ב-HP לא נותנים קרדיט

הם לפחות היו נחמדים ואת מקטע הקרדיט שלי הם לא מחקו לגמרי אלא רק סימנו אותו כ"הערה" שגרמה לטקסט שלא להופיע באתר.מקטע הקרדיט שהועלםהם גם הסירו את הקרדיט של מי שיצרו את תבנית העיצוב של האתר שלהם, WordPress Diva עם התבנית Ultimate Diva Sandbox (אבל זה באישור יוצרת התבנית), אך נשאר מהאזכור לתבנית זו רק טקסט קטן:

תבנית Ultimate Diva Sandbox

גם אזכור לכך שוורדפרס היא מערכת ניהול התוכן של האתר לא תמצאו בממשק הגלוי של האתר אלא רק בקוד שלו.

אז HP, אני משער שבידיעת (וכנראה גם בסיוע של) בלינק, שקשה לטעון שהם לא מכירים את נושא הקרדיטים בבלוגספירה ובקוד הפתוח, החליטה שהיא לא רוצה באתר שלה אזכור כלשהו לרכיבים שמניעים את האתר. אולי היא רוצה שנחשוב שהכל הם עושים בעצמם, כי הם חברה טכנולוגית מובילה.

הבירור מול בלינק (כנציגי תפעול האתר. לא היה לי קשר עם HP בנושא זה)

במקרה הזה בלינק הפתיעו אותי, בגלל הרקע שלהם כמי שנראה לי שמבינים את הדינמיקה בבלוגספירה ובקוד המערכות שלה; בגלל ששרית עמר עובדת שם (הסבר בהמשך, אך כמובן אינני יודע אם בכלל שרית היתה מעורבת בעבודה על האתר של HP ומה עשתה בעד או נגד הקרדיט) ובגלל שיש כמה חברות מסחריות שהעלו, חלקן בעזרת בלינק, בלוגים שנעזרים ב-PN, ולא היתה להם בעיה להשאיר את הקרדיט:
360 מעלות (תמר אוסטר ודני ניסני מ"אורקל ישראל", נושאי CRM)
בלוג בשליטה – Under Control (הבלוג של אבנר מימון, מנהל תחום שו"ב ואבטחת מידע ב"אורקל ישראל")
בנק ירושלים – בלוג ניהול השקעות (תמי זנד)
בנק ירושלים – מט"ח (איתן אדמוני)
מר.קום – Emarketing the Hi-Tech (תומר מ"אורקל ישראל")
רכבת ישראל – הבלוג
Easy Blog (בלוג חברה של Easy Forex, העוסקת בסחר במט"ח)

פניתי ביום רביעי, 23/9/09, בדוא"ל לשרית עמר, בלוגרית מובילה, שגם עובדת בבלינק ובעבר המליצה על PN והתרגום שלו וכנראה בזכותה בלינק התחילו לעבוד עם PN, ושאלתי אותה לגבי הנושא. היא כתבה לי מייד חזרה שהיא מבררת. זכרתי גם שנושא הקרדיט קרוב לליבה ולכן ידעתי שהיא תברר זאת ברצינות.
למחרת היא שלחה לי דוא"ל עם בקשה לשיחה טלפונית ומייד החזרתי לה דוא"ל עם מספר הנייד שלי. היא לא שבה אלי, לא בטלפון ולא בדוא"ל עד לאחר יום כיפור.
למחרת יום כיפור, 29/9/09, יזמתי שיחה לבלינק. ביקשתי לדבר עם שרית והיא העבירה אותי לבחור בשם דני שאמר שהוא מנהל הפיתוח. בשיחה הדי-מפותלת שהיתה בהתחלה הוא ניסה לקחת את הצד יותר של הלקוח, כלומר HP, מבלי לדבר בשמה או אודותיה. הוא ניסה לשכנע אותי שיש עוד דרכים לקבל תמורה על עבודת התרגום מלבד קרדיט, כגון בקשת תרומה דרך שירות כמו PAYPAL וכדומה או להצהיר שמי שיתרום לי כסף על התרגום "יורשה" לו להוריד את הקרדיט. הסברתי לו שאני בטח לא מתכוון להוסיף בקשת תרומה כספית בדף הרישום של התוסף בכל אתר ובטח לא לנקוט במנגנון של דרישה (יותר בכיוון של סחיטה לדעתי) לקבלת כסף תמורת ה"זכות" שאני אעניק ברוב טובי להסיר את הקרדיט. אני בכלל לא רוצה לערב כסף תמורת שימוש בתוסף, זה לא, סליחה על החנניות, ברוח הקהילה. תרגמתי ואני רוצה קצת קרדיט, לא להסתבך יותר מזה.
הסברתי לו שגם אין לי משהו נגד בלינק, כי כאמור לעיל, בפרויקטים אחרים שלהם לחברות מסחריות אחרות, לא היתה בעיה להשאיר את הקרדיט ורק HP הם כנראה הלקוח הראשון שלהם שרוצה להסיר את הקרדיט. ברור לי שבלינק הם גורם מתווך כאן (אפילו בין הפשיט לסדן), בין הבלוגספירה שמקורה באנשים פרטיים לבין חברות מסחריות שמנסות לעשות צעדים ראשונים בשדה החדש הזה אבל משום מה מתקשות להבין את כללי המשחק, שהם באמת פשוטים, רק קצת הגינות בסיסית. אם אני הייתי משתמש במשהו של HP ומוריד קרדיט (או חס וחלילה אזכור של שמירת זכויות יוצרים) בלי רשות – כנראה שהייתי זוכה להכיר את עורכי הדין של HP.
אמרתי לו שת'כלס אין לי הרבה מה לעשות אם HP יחליטו להשאיר את המצב כמו שהוא, ואני רק אוסיף אותם ל"פינת המניאק" ובזה נסיים את העניין.
הוא אמר שהם יחשבו על זה ובזאת סיימנו את השיחה.

לאחר מספר שעות הוא טילפן אליי חזרה ואמר שהם חשבו על הנושא והחליטו כרגע, קודם כל כשלב ראשון שנועד למנוע הרגשה לא נעימה ובעיות בין הצדדים, הם הורידו את השימוש בתוסף מהאתר של HP. הודיתי לו ואמרתי לו שהמטרה לא היתה להוריד את התוסף משימוש באתר אלא להשאיר אותו עם קרדיט, כך שכולם ייהנו, אבל הוא אמר שזה מה שיהיה כרגע והם יחשבו על פתרון. וזה אכן המצב כרגע, האתר המדובר לא עושה שימוש ב-PN.

אז בסך הכל זה היה מקרה מאוד מעניין, לי ולבטח לבלינק, שנדרשים לתמרן בין הבלוגספירה וקהילת הקוד חופשי לבין חברה מסחרית גדולה שיש לה את שיטות העבודה שלה, שלעתים מתנגשות עם קודים (תרתי משמע) של שיתוף. אלו מסוג האתגרים והשאלות המהותיות שבלינק יצטרכו לפתור עם הלקוח.
אני משער שהאפשרויות העומדות בפניהם הן, בצד הטוב (גם טכנית, גם מבחינת מאמצי פיתוח/תרגום, וגם יחצ"נית כמשתלבים בבלוגספירה) להשתמש בתוסף עם הקרדיט ובצד הפחות טוב לדעתי – להשתמש בתוסף אחר או לקחת את התוסף עצמו, או המקורי באנגלית ולתרגם אותו או בשלמות או רק את הממשק למנויים או לחילופין לקחת את התרגום שלי ולשנות באופן מהותי רק הממשק למנויים, כי זה הממשק שגלוי לי בתור עושה הבעיות.

חשבון הנפש היחיד בעקבות מקרה זה שאני חושב שראוי שבלינק יעשו אצלם בבית הוא מדוע מראש הם הסכימו למהלך כזה, שבו כנראה הלקוח ביקש להסיר קרדיט והם הסכימו לכך וביצעו זאת. זה יישאר בינם לבין עצמם (אלא אם מישהו מהם יעלה פוסט בנושא… (-: ).

.

בתיאום זמנים מופלא, מספר ימים לאחר איתור המקרה של HP – מצאתי שגם חברת פרטנר, הידועה לכם כאורנג', ספקית הסלולר הישראלית, שלאחרונה נכנסה לתחום התוכן תחת שם המותג orangetime, ואשר פתחה מערכת בלוגים סגורה למספר בלוגרים שנבחרו לכתוב בתשלום (נכון לספטמבר 2013 המערכת לא זמינה וכנראה נסגרה) – משתמשת ב-PN עבור כל הבלוגרים של orangetime (דבורית שרגל נבחרה בקישור רק כמקרה מייצג), רק שהפעם מדובר בחברה יסודית יותר והיא דאגה למחוק לגמרי את הקרדיט, גם מקוד האתר. רק המינימום ההכרחי נשאר.
הם הוסיפו ושינו מעט מהטקסט פה ושם אבל הרוב המכריע נשאר זהה.

באורנג' עשו עבודה יסודית יותר

דווקא בתחתית כל דף באתר רשום "כל הזכויות שמורות לחברת פרטנר תקשורת בע"מ". סדר צריך להיות כאן.

הבירור מול אורנג'

1. פניתי עם הטקסט הבא אל אורנג' דרך טופס יצירת הקשר הכללי באתר החברה ביום שבת, 26/9/09:

"
שלום,

באתרי הבלוגים שלכם אתם עושים שימוש בתוסף של וורדפרס בשם Post Notification למטרת משלוח דוא"ל למנויים על פוסטים חדשים בבלוגים השונים.
תוסף זה תורגם על ידי לעברית וכולל קרדיט למפתח ולי בתחתית דף הרישום.
דוגמא:  http://tech.caspi.org.il/?page_id=6
הסבר על התוסף: http://tech.caspi.org.il/?p=30

שתי דוגמאות אצלכם:
http://blog.orange.co.il/cinemascope/?page_id=1761
http://blog.orange.co.il/velvetunderground/?page_id=279

בבלוגים שלכם הוסרו הקרדיטים. מדוע?

"
כעבור מספר דקות התקבל מייל אוטומטי המאשר את קבלת הפניה שלי אליהם.

2. ביום שלישי, 29/9/09, התקבלה התגובה הבאה במייל:
"
איתן  שלום רב,

אני מודה לך על הדוא"ל אשר שלחת אלינו.
אני מודה לך, כי בחרת להביא לידיעתנו את הצעתך בנוגע לשימוש בבלוגים באתר orange.

ברצוני לעדכנך, כי פנייתך הועברה לידיעת הגורמים הנוגעים בדבר, לשם בחינת הנושא.

נשמח גם בעתיד להמשיך ולקבל הצעות מסוג זה.

בכל שאלה או בירור, עומד לשירותך מוקד שירות הלקוחות בחיוג 054* ממכשירך או בטלפון
074-7-054-054.
"

3. הבנתי שלא ממש קראו את מה שכתבתי ומייד החזרתי תשובה:
"
שלום <שם הנציגה שהחזירה לי את התשובה הנ"ל>,

נדמה לי שלא קראת את מה שכתבתי או לא הבנת.
מדובר פה בטענה נגדכם.
אבקש להעביר אל מנהל האתר שלכם לבדיקתו ושיחזור אלי עם תשובה מהירה.
תודה.
"

4. למחרת, יום רביעי, 30/9/09, מישהו באמת קרא את התכתובת:
"
איתן שלום רב,

אני מודה לך על הדוא"ל אשר שלחת אלינו.
אבקש לעדכנך, כי פנייתך הועברה לידי צוות הפיתוח של האתר לבחינת הנושא.
"

5. ביום ראשון, 4/10/09, ראיתי שלא חזרו אלי, אז שלחתי תזכורת:
"
שלום, טרם קיבלתי מכם תשובה.
"

6. ביום רביעי, 7/10/09 התקבלה התגובה הבאה משירות הלקוחות:
"
איתן שלום רב,

אני מודה לך על הדוא"ל אשר שלחת אלינו.
במענה לפנייתך, אבקש להסביר, כי נושא הפנייה עדיין נמצא בבחינת צוות פיתוח האתר.
"
(בדיעבד הסתבר שזו היתה התגובה האחרונה שחברת אורנג' שלחה בנושא.)

7. ביום שלישי, 13/10/09, שלחתי אליהם את הטקסט הבא:
"
פניתי אליכם בנושא מלפני יותר משבועיים. אפשר לקבל תשובה?!
"
(כאמור לעיל, לא הגיעה עד היום תגובה מאורנג')

לאחר שליחת המייל האחרון הנ"ל קפצתי לראות מה מצב התוסף באתרי הבלוגים של אורנג', אולי הם החזירו את הקרדיט ופשוט עוד לא יצא להם לעדכן אותי.
מה שראיתי הסביר היטב מדוע הם לא חזרו אלי.
הם פשוט שינו את הטקסטים בכל דפי האתר הרלוונטיים ל-PN וכך גם במיילים הנשלחים ללקוחות שעשו מנוי בעזרת PN, יצרו תרגום אד הוק משלהם (ואני משער שהם טרחו רק על טקסטים שגלויים לקהל הגולשים ולא טרחו לשנות את אלו של ממשק הניהול) – הכל בשביל שלא להחזיר את הקרדיט או בכלל לתקשר איתי בנושא.

.
להלן ה"לפני" וה"אחרי":

טופס הרישום – לפני, הרוב הוא התרגום המקורי שלי ויש מעט תוספות שלהם (הקליקו להגדלה, ובהגדלה השתמשו בחיצי המקלדת של שמאל וימין לנוע אחורה וקדימה בין התמונות)

טופס הרישום - לפני

טופס הרישום – אחרי

טופס הרישום - אחרי

ההודעה על הצלחת הרישום הראשוני והצורך לאשר את מייל הרישום – לפני

pn14

ההודעה על הצלחת הרישום הראשוני והצורך לאשר את מייל הרישום – אחרי

ההודעה על הצלחת הרישום הראשוני והצורך לאשר את מייל הרישום - אחרי

מייל וידוא הרישום – לפני

מייל וידוא הרישום - לפני

מייל וידוא הרישום – אחרי

מייל וידוא הרישום - אחרי

מייל הודעה על פוסט חדש – לפני

pn15

מייל הודעה על פוסט חדש – אחרי

מייל הודעה על פוסט חדש - אחרי

גם הטקסט של תהליך הסרת המנוי עבר שינוי, אבל הדוגמאות הנ"ל מספיקות.

חברה גדולה. יכולה להרשות לעצמה לעשות מה שבא לה.
אני בכלל לא מעלה טיעונים של נושאי רישוי/משפט ובכלל לא בודק את הנושא – אני יוצא מנקודת הנחה שמותר להם מהבחינה הזו.
זה סתם מסריח ברמה האנושית. והם כמובן זכו למקום של כבוד ב"פינת המניאקים".
.

 

גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...

ספט 13

מאמר נוסף שכתבתי ל-TheMarker. הסבר במאמר הראשון.
כל המאמרים שנכתבו ל-TheMarker זמינים בקטגוריה משלהם.

.

ד"ר ג'קיל ומיסטר אינטרנט

(פורסם ב-1/4/2001. קישור לפרסום המקורי, שם יש גם תגובות)
.

מכירים את הצגות התיאטרון הניסיוניות וה"מתקדמות" – בהן השחקנים יורדים מהבמה, מתערבבים בקהל, ומשתפים אותו בהצגה – כך שגם הקהל קובע את מהלך ההצגה וטיבה?

למה הצגות כאלו נחשבות ניסיוניות? כי הן מוחקות את הריחוק ושוברות את "קיר הזכוכית" בין האמנות לקהל, והופכות את הקהל לאמן פעיל.

האמנות נתפסת כמאורע מיוחד, נשגב – שיש לצרוך אותו ביראת כבוד, שלא על בסיס יומי, ורק "מוכשרים" ומלומדים יכולים לבצע אותה.

קשה להשליך ישירות מהאמנות לעיתונות, אבל מאפיין הריחוק בהחלט קיים היום בעיתונות המסורתית, יהיה זה על גבי נייר או מסך.
עיתונות זו מייצרת ידיעות, כתבות ומאמרי דעה ומן הצד השני הלקוח קורא את התוכן.
אין כאן דיאלוג של ממש. ה"מכתבים למערכת" הם חלון קטן לתגובות נבחרות ומצונזרות של הקוראים.

כעת, לראשונה, באמצעות האינטרנט – קיימת האפשרות לשתף את הקהל הרחב בעשייה העיתונאית, ולקיים דיאלוג בין הכתב לקהלו.

השלב הראשון, כפי שמתבטא באתר זה, הוא מתן במה לקוראים, להגיב באופן מיידי ובצורה חופשית (תוך צנזורה מאוד מינימלית, ורק במקרים קיצוניים). בנוסף, תגובות הקוראים נשמרות לעד כחלק מהכתבה, במסגרת הארכיון.

הקוראים אינם מחויבים לדבר, מלבד לעצמם.
הם אינם חייבים להיות נחמדים, מועילים או מחדשים. הם לא חייבים למסור את שמם האמיתי, ויכולים להסתתר מאחורי כל שם סמלי שיחפצו. הם יכולים לזרוק בוץ, רפש ועפר על הכתב והעיתון.

אולם, לא ברור לי מדוע קיימים קוראים מסוימים, השבים ל"מקום הפשע" בכדי לשפוך את מררתם, לרוב כאנונימיים.
הרי אם לא נעים לך במקום מסוים – למה לחזור אליו?

חשבתי על מספר אפשרויות:

1.    קוראים החושבים שבכך הם ישפרו את רמת הכתיבה והתכנים באתר, על ידי לחץ על הכתב / עורכים.

אין ספק שמגוון הדעות הוא רחב ולכן גם לעיתים קרובות מתנגש, אולם כדאי ש"קנאת סופרים תרבה חוכמה" ולא אלימות טקסטואלית.

לדעתי, קוראים המגיבים בשפה וולגרית ומשתלחת – אינם מעוררים את אהדת הכתב או גורמים לו לחשוב שנית בצורה ביקורתית על כתביו, וכמו כן הם כמו "מלכלכים" את האתר לנצח (מאחר והתגובה נשמרת בצמוד לכתבה) – אותו האתר שהם רוצים לשפר.

בהנחה וקוראים אלה באמת אוהבים את האתר ומעוניינים בשיפורו – יואילו נא להפנים את שינוי התפיסה העיתונאית באינטרנט, ויקבלו בכבוד את אחריותם העקיפה לטיב האתר.

ייתכן וביקורת בונה, מנומקת ועניינית, הכוללת סימוכין – הייתה מציגה את עמדת הקורא בבהירות ועל כן מקנה לה חוזק והשפעה – הן על הכתב והן על העורך, ולבטח הייתה משפרת את הכתבה והאתר.

2.    בעלי אינטרסים שמשבחים או מקללים בהתאם לצורכיהם.

אלו כמובן יימנעו ככל שאפשר מחשיפת זהותם האמיתית מאחר וזו תאיר את קלונם ואת רצונם לעשות שימוש ציני בבמה הציבורית העומדת לרשותם. אחרי הכל – מה הוא אדם אם לא סך כל האינטרסים שלו?

3.    קוראים שפשוט "משחררים לחץ" על אובייקטים פסיביים שנאסר עליהם להגיב (עובדי האתר).

כאשר אדם יודע שהוא ניתן לזיהוי – הוא מראש מרסן את מעשיו ודבריו, כי הוא יודע שהוא נחשב אחראי להם. כאשר הוא מסתתר מאחורי כינוי אנונימי, הוא יודע שהוא מוגן, ועל כן הוא אינו אחראי לדבריו, ואז הוא משחרר את הרסן.

האינטרנט נותן לראשונה לאנשים מקום להשתחרר מכבלי המציאות הרשמית והמחייבת, ללבוש זהויות ללא הגבלה, ולתת דרור למאוויהם.
ומה לעשות – מאוויהם בדרך כלל כוללים הרבה רגשות רעים שלא הייתה להם אפשרות להתנקז. אז כעת הניקוז מתבצע על ידי זהות חלופית שאינה מזוהה עם "האני הרשמי" שלהם. כמה נוח.

אם יש משהו שמעניין אותי בכל העסק הזה הוא הקשר בין הדמות או הכינוי שבוחר הקורא לבין האדם במציאות. האם הכינוי הוא בבואה של האדם, של שאיפותיו או ההפך ממנו?

לגבי סוג זה של אנשים אין לי דבר להגיד להם – מלבד להפנותם לרופאים המתאימים (אם כי זה יותר יקר מחיבור לאינטרנט).

ייתכן ובעתיד האתר ייגבה תשלום בעבור השימוש בו (השערה עתידית שלי בלבד). אולי מצב זה ינפה את "עוברי האורח" המפריעים לדיון, וגם יגרום למנויים לכבד את אשר הם משלמים עבורו – לעומת החינם, המזמין תחושת חוסר ערך וביזוי.
אולי גם ניתן יהיה לבצע תמחור מדורג, בו תינתן הנחה לקוראים אשר יסכימו כי דבריהם באתר יכתבו תחת זהותם האמיתית – בכדי לעודד דיון יותר מרוסן.

אינני כותב דברים אלה מטעם האתר. הדברים נכתבים מתוך כאב וצער על השימוש הנלוז שעושים קוראים מסוימים במנגנון התגובות – מתוך תקווה שלפחות חלק מהקוראים יסכימו עם דבריי וישנו את גישתם.

לראשונה ניתנת לכם האפשרות להשפיע, לשנות, לעצב – כרצונכם. השימוש שתעשו באפשרות נהדרת זו תקבע את האקלים התרבותי בו תחיו, לטוב או לרע.

גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...